ביקרו בדף: 958
18,000 דירות צפויות היו לשיווק בבאר שבע עד 2020.
שזה בעצם עכשיו. כבר כאן.. אפילו לא מעבר לפינה…
בחישוב קטן, בממוצע 5 נפש למשפחה (וגם יותר..), מדובר על תוספת של כ – 90,000 נפש/תושבים חדשים בעיר. קפיצה גדולה מאוד.
קפיצה של מאזור ה 230,000 תושבים מוצהרים פחות או יותר (יש הטוענים ליותר), מדובר על קפיצה משמעותית מאוד לאזור של למעלה מ 300,000 תושב ואפילו התקרבות לאזור ה 350 אלף. תלוי מי רשום, מי סופר, ומי מגדיר מהו תושב. בכל אופן מדובר על קפיצת מדרגה משמעותית.
כותרת ב"כלכליסט" מדווחת:
דנילוביץ' עצר בנייה בבאר שבע, האוצר מקפיא פיתוח שכונה
המדינה מעכבת 60 מיליון שקל שנדרשים להשלמת תשתיות בשכונת סיגליות החדשה בבאר שבע, שאכלוסה יחל באפריל הקרוב.
הסיבה: ראש העיר לא עומד בהסכם הגג, שמחייב בניית 18 אלף דירות בעיר.
https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3771663
הבעיה: תשתיות, חוסר עניין של קבלנים וחוסר עניין של רוכשים
לא פלא שרוביק עצר את השיווק. ללא תקציב מתאים לא נראה שהעיר באר שבע תעמוד בעומס ובפקק הזה של תוספת משמעותית של תושבים חדשים ללא תשתיות מתאימות הן בשכונת סיגליות עצמה והן בציר התנועה החולף לידה. כבר בימים אלה ניכרת בעיר מצוקת תנועה, חניה, פרנסה, מסחר, שירותי ניקיון ותחזוקה ועוד. מחד "בום" של פיתוח ומאידך הזנחה, לכלוך, וחסך בחינוך התושבים להכיל את כל הקידמה הזו.
מחד נוהג נכון ובאחריות רוביק בצעדו זה, ומאידך אולי הוא מכה על חטא בחוסר היכולת לצפות את תוצאות המיזמים הגדולים והמהירים האלה והשפעתם על בירת הנגב.
עם כל היותה עיר מחוז ובירה פרובינציאלית, לבאר שבע היתה תמיד גאווה ייחודית: צניעות. צניעות יפה.
אמנם נדרש שיפור בתחומים רבים, אבל היופי של באר שבע ניכר בצניעותה, בייחודה, עיר עם תושבים "אורגינליים", אמיתיים, פשטות של גובה עיניים.
אחד מסממני השינוי בעיר, הקידמה המתגנבת, תחילתה של באר שבע החדשה – מעוררי המחלוקת, ואשר הצביעו על שינוי גונה של העיר ועל העידן החדש הממשמש בעקבותיו היה קניון עופר. אחת הפעולות הבולטות והמורגשות בשינוי פני העיר היתה מחיקתו של מלון נווה מדבר שהיה לגאוות העיר (מי כבר זוכר בכלל..) וזכה לימי תהילה, ובהמשך גסס בעליבותו כשהוא מספק בעיקר גג ל"לספקי/יות שירותי המין" המפוקפקת בבאר שבע. במקומו אושר הגרנד קניון המהולל אשר שינה את פני ציר הכניסה המערבי לעיר ובהמשך היווה חלק מהסמל לתנופת השינוי הכללית בעיר. אותו גרנד קניון והמכה שאותה הנחית על סוחרי וקמעונאי העיר, ובהמשך לו, מגדלי אביסרור היומרניים הצמודים אליו.
אותם מגדלים אשר לטענת רבים יהוו בכייה לדורות עקב חוסר התאמה של מיקומם ביחס לזרימת התנועה על ציר טוביהו האומלל והאפקט הרב על אזורי העיר השונים.
"מגדלי הקלפים" של באר שבע.
האם תעמוד באר שבע בפרץ? האם תשרוד את מסת הפיתוח המגלומנית האדירה שתוכננה וצפויה לה? איזה שינויים, איזה פנים חדשות, צביון ואופי צפויים לעיר האהובה הזו ומי יגזור את הצל"ש או הטר"ש של התוצאות. בתקופה זו של פגיעה בסדרי תנועה עקב פרויקטים גדולים, פרויקטים שחלקם יימשך אף 4, ו 5 שנים משנת 2019 – תושבי באר שבע עומדים לסבול מאי סדרים של תנועה בעיר שתמול שלשום התגאתה בתנועה הזורמת שלה. עיר ללא פקקים.
העבודות בכבישי העיר המרכזיים, פרויקט שדרות רגר ופרויקט חידוש שדרות טוביהו גורמים לתחושת דאגה וחוסר וודאות לגבי המחיר אותו ישלמו בשנים הקרובות ולגבי אופייה החדש של עירם האהובה.
האם עוד נתגעגע לימים של כבישים רחבים, גאווה על תנועה זורמת בעיר מדברית אוורירית.. ימים יגידו.
